בכל כוס תה, פרוסת תפוח או כפית שמן זית מסתתרת משפחה שלמה של מולקולות שהצמחים מייצרים כדי להתגונן מקרינה, מחיידקים ומפגיעות של הסביבה. המולקולות האלה, שנקראות תרכובות פנוליות, עומדות מזה שנים במוקד של מחקר שמנסה להבין אם מה שמגן על הצמח יכול גם להגן עלינו. השאלה מעניינת במיוחד משום שהדלקת, תגובת ההגנה הטבעית של הגוף, אינה תמיד ידידה: כשהיא נמשכת יותר מדי היא מתלווה למחלות כמו סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב, אלצהיימר, פסוריאזיס ואוסטאופורוזיס.
המאמר שואל מה התרכובות האלה עושות בפועל בגוף האדם. מה קורה להן מהרגע שהן נבלעות, וכמה מהן בכלל מגיעות אל הדם והרקמות? באילו מסלולים מולקולריים הן מתערבות בתהליכים דלקתיים? ואילו אנזימים שקשורים למחלות שונות הן מסוגלות לעכב? כדי לענות על כך נסקרים מחקרים שנעשו בתרבית תאים, בבעלי חיים ובבני אדם, ומוצגים במקביל מבנה כימי, מנגנוני פעולה וטבלאות של חומרים ומקורות צמחיים, מקפה ותה ועד שמן זית, קקאו ועשבי מרפא מרחבי העולם.
הסקירה נעה בין תחומים שרחוקים לכאורה זה מזה: מעור שנפגע מזיהום אוויר, דרך המוח המזדקן, ועד הכבד, הלב והעצמות. היא מגיעה גם לשאלה שנשמעת כמעט עתידנית, והיא אם אפשר לארוז מולקולות כאלה בחלקיקים זעירים כך שיעשו את מלאכתן טוב יותר, ומה עוד נשאר פתוח לפני שאפשר יהיה לדבר על שימוש רפואי.
