ג'ון סטיוארט מיל נחשב לאחד מגדולי הוגי החירות בתולדות המחשבה המערבית, אבל מעטים זוכרים עד כמה היה מחויב גם לשוויון. הוא כתב על שוויון בין המינים, על עבדות ועל גזענות, ובכלכלה תמך ברפורמות קרקע ובהגבלת ירושות. שני הערכים הללו, חירות ושוויון, נתפסים לעיתים קרובות כמתחרים זה בזה, והשאלה מה קורה כשהם מתנגשים העסיקה את בני דורו מאז המהפכה הצרפתית ובעקבות טוקוויל. איך הוגה שהאמין בשניהם התמודד עם המתח ביניהם?
המאמר בוחן את התשובה של מיל כפי שהיא עולה מכתביו. הוא עוקב אחר הדיון הכללי שלו ביחס בין שוויון לחירות, ולצדו אחר ארבע התנגשויות קונקרטיות: שוויון מול גיוון ואינדיבידואליות, שוויון מול חופש הסחר והיזמות, שוויון מול תמריצים כלכליים לעובדים ושוויון מול רווחה. המחבר קורא יחד את הכלכלה המדינית של מיל, את כתביו על חירות ועל זכויות נשים, את התייחסותו לקואופרטיבים ולחוקי העניים ואת עמדותיו בשאלות פוליטיות מעשיות.
במבט ראשון נדמה שיש כאן פער מטריד. ברמה העקרונית מיל נראה כמי שמעניק לשוויון קדימות, אך כשהוא יורד לפרטים, לעיתים דווקא יעדים הקשורים בחירות מנצחים. האם מדובר בחוסר עקביות, או שיש היגיון נסתר שמחבר בין המקרים השונים ומסביר מתי שוויון נסוג ומתי הוא נשאר בעינו?






