גיל ההתבגרות מוכר כתקופה סוערת, ולא רק בבתים שבהם גרים בני נוער. זהו גם הגיל שבו הפרעות מצב רוח כמו חרדה ודיכאון מתחילות להופיע בתדירות הגבוהה ביותר. אחד הגורמים שחוקרים מקשרים לסיכון הזה הוא תנודתיות במצב הרוח: עד כמה הרגשות קופצים ממעלה למטה ומיום ליום. מה שפחות ברור הוא איך התנודתיות הזו משתנה לאורך שנות הנעורים, ומה קורה בגוף ובמוח של מתבגרים במקביל. באותן שנים משתנים גם דפוסי השינה, וגם מבנה המוח עובר שינויים משמעותיים באזורים שקשורים לוויסות רגשות.
שאלת המחקר המרכזית היא איך מתפתחת תנודתיות במצב הרוח מראשית ההתבגרות ועד סופה, האם היא קשורה לשינה ולהתפתחות המוח, והאם היא יכולה לשמש סימן מוקדם לבעיות נפשיות בהמשך הדרך. החוקרים עקבו אחר כמה מאות תצפיות של מתבגרים בריאים בהולנד, בגילים 11 עד 21, במשך חמש שנים. המשתתפים דיווחו על מצב רוחם בכל ערב במשך חמישה ימים בכל שנה. שינה נמדדה גם בשעון אקטיגרפיה וגם ביומן אישי, ומבנה המוח נבדק בסריקות MRI. הניתוח נעשה בנפרד לבנים ולבנות, בעזרת מודלים סטטיסטיים גמישים שמתאימים לתנועה לא קווית לאורך הגיל, ובמסגרת מחקר שהשערותיו נרשמו מראש.






