סטארט-אפים מוכרים לנו כמקומות דינמיים, גמישים ומלאי חדשנות, אבל גם כמקומות של שעות ארוכות, משימות משתנות וציפיות גבוהות. במרכזם של המקומות האלה עומדים צעירים בני דור Z, שמחפשים עבודה שמאפשרת להם חיים מחוץ למשרד ומתייחסים לאיזון הזה כאל תנאי כמעט בסיסי בבחירת מקום עבודה. מה קורה לתחושת הרווחה הנפשית שלהם כשהאיזון הזה מתקיים, ומה קורה כשהוא נשחק?
המאמר מתמקד בשאלה אם היכולת לאזן בין עבודה לחיים האישיים קשורה לרווחה פסיכולוגית, ואם היחסים עם העמיתים לעבודה משנים את התמונה. האם עמיתים שאנחנו מרוצים מהם יכולים להפוך את אותו איזון למקור חזק יותר של רווחה, או שמא הקשר הזה פועל באופן שונה לגמרי ממה שהיינו מצפים?
החוקרים בחנו את השאלה בקרב עובדי דור Z בחברות סטארט-אפ בעיר פאדאנג שבאינדונזיה. הם הפיצו שאלון מקוון וקיבלו תשובות מ-130 עובדים צעירים. את הנתונים ניתחו בשיטות סטטיסטיות שנועדו לבדוק קשרים בין משתנים ולברר אם גורם שלישי משפיע על עוצמתם. המאמר מציע מבט מעניין אל עולם העבודה של הדור הצעיר, בהקשר שפחות נחקר, ומעלה שאלות שרלוונטיות לכל מי שמנהל צוותים, עובד בסביבה תובענית או מנסה להבין מה באמת מחזיק עובדים צעירים מאושרים ומחויבים.






