ילדים רבים מגיעים לכיתה א' בלי הכנה מספקת לכתיבה, אף שהפערים הקטנים האלה בגיל הגן עלולים ללוות אותם שנים ארוכות. בגנים הקדם-יסודיים יש מעט מאוד הזדמנויות לכתוב: ההנחיות עמומות, הזמן מוגבל, והכתיבה נדחקת הצידה. נשאלת השאלה אם ההורים, שנמצאים עם הילדים בבית מדי יום, יכולים למלא את החלל הזה, ואיך נראית תמיכה כזו בפועל.
המחקר בדק שתי שאלות. הראשונה: כיצד הורים בונים סולמות תמיכה שמקדמים את ילדיהם משלב הכתיבה שבו הם נמצאים אל חקירה משמעותית יותר של הכתיבה? השנייה: האם יש קשר בין כתיבת הילדים לבין התמיכה שהם מקבלים מההורים?
כדי לברר זאת פעלה החוקרת בשיטת מחקר מבוסס עיצוב, במרכז התפתחות ילד בדרום-מזרח ארצות הברית, יחד עם הורים וילדים משתי כיתות גן. היא תכננה מחברת כתיבה שנעה בין הבית לגן, ושלחה להורים טיפים שנשענים על הספרות המחקרית. במשך חודשיים, בארבעה מחזורים, נאספו רישומי ההורים במחברת, ראיונות, פגישות קבוצתיות ומבחנים שבדקו מושגי הדפס, זיהוי אותיות, כתיבת אותיות וכתיבת שם. הנתונים כללו גם מבט מקרוב על זוגות הורה וילד, ועל האופן שבו התמיכה השתנתה משבוע לשבוע.
