רבים מאיתנו למדו את שיעורי הכסף הראשונים שלנו סביב שולחן המטבח, בלי שאף אחד קרא לזה "שיעור". אחרים נחשפו לעולם ההשקעות בכיתה, במכללה או בסדנה במקום העבודה. שני המסלולים האלה נחשבים לבסיס של היכולת לצבור הון לטווח ארוך, בעידן שבו אנו חיים זמן רב יותר וסומכים פחות על רשת ביטחון סוציאלית. ובכל זאת, איש אינו יודע בוודאות איך הם מתחברים זה לזה. האם הם מחזקים זה את זה, מבטלים זה את זה, או פשוט פועלים במקביל?
השאלה מקבלת משנה תוקף כשמסתכלים על פערי המגדר בעולם ההשקעות, שבו נשים מחזיקות לרוב תיקים קטנים יותר ונוטות לשמרנות. המאמר שואל מה תורם יותר להתנהגות השקעה, הלמידה הבלתי פורמלית בבית או החינוך הפורמלי, והאם אחד מהם, או שניהם יחד, מסביר את הפער בין נשים לגברים.
כדי לברר זאת, החוקרים ניתחו נתונים מהסקר הלאומי האמריקאי ליכולת פיננסית משנת 2015, שכלל עשרות אלפי משיבים, ובחנו גם אילו מוצרי השקעה אנשים בוחרים להחזיק. הם השתמשו במודלים סטטיסטיים מסוג פרוביט ובשיטת פירוק מתקדמת שמפרידה בין פערים שנובעים ממאפיינים לבין פערים שנובעים מהבדלים באופן שבו המאפיינים האלה פועלים אצל נשים וגברים. התמונה שמתקבלת עשויה לשנות את האופן שבו אנו חושבים על הורות, על בתי ספר ועל תוכניות רווחה פיננסית בעבודה.
