כיבי לחץ הם אחת הבעיות הוותיקות והמוכרות ביותר בעולם האשפוז, ועדיין הם ממשיכים להופיע. הם פוגעים בעור וברקמות שמתחתיו, גורמים לכאב ולסיבוכים, ולעיתים מחייבים ניתוח. במיוחד חשופים להם אנשים עם מגבלות ניידות, תחושה והכרה, כמו אלה שעברו שבץ מוחי או פגיעה בחוט השדרה. ביחידת שיקום נוירולוגי נפגשות שתי מטרות שעלולות להתנגש: להחזיר לאדם תפקוד, ובו בזמן להגן על העור שלו מפני נזק שיכול לעכב את ההחלמה.
המחקר שואל עד כמה נפוצים כיבי לחץ בקרב מטופלים ביחידת שיקום נוירולוגי, אילו מאפיינים קשורים אליהם, והאם הם משפיעים על משך האשפוז ועל מידת ההתאוששות התפקודית. כמו כן נבדק עד כמה סולמות הערכת הסיכון המקובלים אכן מזהים את המטופלים הפגיעים.
החוקרים בחנו רטרוספקטיבית את התיקים הרפואיים של מאות מטופלים שאושפזו ברציפות ביחידה לשיקום נוירולוגי בבית חולים אוניברסיטאי באיטליה, לאורך שבע שנים. הם השוו בין מטופלים עם כיבים לבין מטופלים בלעדיהם בגיל, באבחנה, במצב התזונתי, במקום ההפניה, בסולמות הסיכון, בציוני התפקוד ובמשך השהות, והשתמשו בניתוחים סטטיסטיים לזיהוי גורמי סיכון. התמונה שמצטיירת מעוררת מחשבה על מה שקורה לפני הכניסה לשיקום ובתוכו.






