איך גורמים לתלמידים להסיק מסקנות מתמונה, מטקסט או מאירוע היסטורי, ולא רק לשנן עובדות? במקצוע מדעי החברה בפיליפינים, שבו נדרשים ניתוח מקורות ופירוש אירועים, זו משימה לא פשוטה. נתוני PISA מציירים תמונה מדאיגה של הישגי התלמידים במדינה, והרגלי קריאה משתנים וצריכת מדיה דיגיטלית מקשים עוד יותר על היכולת להבין משמעות שמעבר למילים.
המחקר הזה שואל שאלה פשוטה למראה: האם משחק ילדים ותיק, נחשים וסולמות, יכול לשמש כלי לשיפור כישורי ההסקה בכיתה? החוקרים העבירו את המשחק בגרסה מיוחדת, עם תמונות וסצנות מאתגרות שבהן התלמידים התבקשו לנתח מידע ולהגיע למסקנות, והוסיפו לו אלמנטים חזותיים ומישושיים.
את ההתערבות ניסו בקרב 35 תלמידי כיתה ז' בבית ספר משולב בפיליפינים. כדי לבדוק אם משהו השתנה, השוו בין מבחן שנערך לפני המשחק למבחן שנערך אחריו, וגם בדקו אם הבדלי מין משחקים תפקיד. מעבר למספרים, החוקרים ישבו עם התלמידים בקבוצות קטנות ושאלו אותם איך הרגישו, מה חשבו ומה קרה להם בזמן המשחק. התשובות שקיבלו מציעות הצצה מעניינת לעולמם של בני נוער שמגדירים מקצוע לימודי כמשעמם, ולמה שקורה כשמכניסים לשיעור לוח משחק גדול.






