המאמר המפורסם של גיטלין על האופן שבו משתקפת האידיאולוגיה ההגמונית בתכניות טלוויזיה בפריים-טיים. המאמר גם תורגם לעברית ומופיע באסופה:
גיטלין, ט. (1995). אידאולוגיה של זמן צפיית שיא: התהליך ההגמוני בבידור המשודר בטלויזיה. בתוך: ד. כספי (עורך) תקשורת המונים: מקראה (עמ' 144-164). תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
בתקשורת ובסוציולוגיה, המונח "תהליך הגמוני" מתייחס לדרכים שבהן רעיונות וערכים דומיננטיים מועברים ועוברים דרך המדיה וערוצי תרבות אחרים. בהקשר של בידור טלוויזיוני, התהליך ההגמוני יכול להתייחס לדרכים בהן תוכניות טלוויזיה מעודדות ומחזקות רעיונות, ערכים ואמונות מסוימים, לעיתים קרובות בצורה מעודנת או לא מודעת. לדוגמה, תוכניות טלוויזיה עשויות לתאר תפקידים מגדריים מסוימים, סטריאוטיפים גזעיים או אתניים, או היררכיות כלכליות באופן המשקף ומרבה את הערכים הדומיננטיים של חברה מסוימת. דרך חזרה על הרעיונות והתמונות האלו, טלוויזיה יכולה לעזור לעצב את האמונות וההתנהגויות בדרכים שתומכות בסטטוס קוו החברתי, הפוליטי והכלכלי הקיים. עם זאת, באותו הזמן, הטלוויזיה יכולה גם לאתגר ולחתור תחת רעיונות וערכים דומיננטיים, בין אם במכוון ובין אם בשוגג. לדוגמה, תוכניות טלוויזיה מסוימות עשויות להציג פרספקטיבות חלופיות או לבקר אידאולוגיות דומיננטיות בדרך שמעודדת את הצופים לחשוב באופן ביקורתי יותר על העולם הסובב אותם. באופן כללי, התהליך ההגמוני בבידור הטלוויזיוני הוא תופעה מורכבת ורבת-פנים הכוללת אינטראקציה בין תוכן מדיה, קבלת קהל, וההקשר החברתי, התרבותי והפוליטי הרחב יותר שבו הוא מתרחש.
במחקר הנוכחי, גיטלין מנתח ומפרט את הדרכים שבהן תוכניות בידור טלוויזיוניות של זמן צפיית שיא (פריים-טיים) משחזרות משעתקות ומנציחות את האידיאולוגיה ואת הערכים ההגמוניים של החברה האמריקאית.
