סטודנטים רבים מבלים שעות ארוכות בגלילה אינסופית ברשתות החברתיות, ורובנו מכירים את התחושה שהזמן פשוט נעלם. מעבר לשאלה כמה זמן מבזבזים, עולה שאלה עמוקה יותר: האם הרגל כזה משפיע גם על התנהגויות מסוכנות יותר, כמו העתקה, היעדרות משיעורים, שתיית אלכוהול או עישון? ומה קורה בדרך, בעולמם הפנימי של הסטודנטים, שמקשר בין הטלפון שלא מניחים לבין החלטות בעייתיות מחוץ למסך?
המחקר הזה מנסה לעקוב אחר השרשרת הנסתרת הזו. הוא נשען על הרעיון שיכולת הוויסות העצמי שלנו היא משאב מוגבל, כמו מצבור אנרגיה שעלול להידלדל. החוקרים בחנו האם תכונה של התמדה ותשוקה למטרות ארוכות טווח, הידועה בשם נחישות (grit), והנטייה לדחות משימות לימודיות, יכולות להסביר את הקשר בין שימוש בעייתי ברשתות לבין התנהגויות סיכון.
לצורך כך נאספו נתונים משאלונים מקוונים אנונימיים שמילאו 754 סטודנטים משתי אוניברסיטאות ציבוריות בדרום סין. השאלונים בדקו שימוש בעייתי במדיה חברתית, נחישות, דחיינות אקדמית והתנהגויות סיכון כמו פזיזות, מרדנות והתנהגות אנטי חברתית. הנתונים נותחו בשיטות סטטיסטיות שבודקות לא רק אם שני משתנים קשורים זה לזה, אלא גם דרך אילו חוליות ביניהם הקשר הזה עובר. מי שמתעניין בצדדים הפחות גלויים של חיי הסטודנטים בעידן הדיגיטלי, ובשאלה מדוע הרגלים קטנים עשויים להתגלגל להרבה יותר, ימצא כאן זווית מעניינת.






