עובדים סוציאליים פוגשים מדי יום טראומה, אלימות, עוני ומוות, ובכל זאת מצפים מהם להישאר מקצועיים, רגועים ואמפתיים. מה קורה ברגש שלהם בזמן שהם מנהלים את הרגש שמוצג כלפי חוץ? בירדן השאלה הזו מורכבת עוד יותר: המקצוע עדיין לא זכה להכרה מלאה, ההקשר החברתי פטריארכלי ושבטי, והציפיות מגברים ומנשים בביטוי רגשות שונות מאוד.
המחקר בוחן שאלה מרכזית אחת: האם הדרך שבה עובדים סוציאליים מנהלים את הרגשות שלהם בעבודה, בין אם בהצגת רגש שאינו מורגש ובין אם בניסיון לחוש אותו באמת, קשורה לקשיים שלהם בוויסות רגשי? ההנחה המקובלת בספרות היא שעבודה רגשית מביאה בעיקר מתח ושחיקה, אבל החוקרים מבקשים לבדוק אם בהקשר המקומי התמונה אולי שונה.
כדי לברר זאת פנו החוקרים ל-132 עובדים סוציאליים בעמאן, שמילאו שאלון מקוון אנונימי במשך כמה חודשים. השאלון שילב כלי מקובל למדידת אסטרטגיות של עבודה רגשית וסולם מוכר לקשיי ויסות רגשי בשישה תחומים. החוקרים השוו בין נשים לגברים, בין בעלי תואר ראשון לשני, ובין עובדים בעלי ותק שונה. התוצאות מציגות תמונה שעשויה להפתיע את מי שחושב שהוא יודע איך רגש וקשיים בעבודה סוציאלית קשורים זה בזה.






