ספריות ציבוריות כבר מזמן אינן רק מקום שבו משאילים ספרים. בבריטניה הן הפכו למרחבים קהילתיים שבהם אפשר ללמוד, להתחבר לאינטרנט, להיפגש עם אנשים ולמצוא מידע אמין, והכול בלי תשלום ובלי תחושת סטיגמה. בתקופה שבה הביקוש לתמיכה בבריאות הנפש ובבדידות עלה בחדות, עולה השאלה אם המוסד המוכר הזה יכול למלא תפקיד גדול יותר בבריאות הציבור, וכיצד הציבור ואנשי הספרייה עצמם רואים את הדבר.
המחקר בוחן כיצד בוגרים החיים בקהילה תופסים את הספרייה כמקום שמקדם בריאות ורווחה, עד כמה הם מכירים את מה שהיא מציעה, ואילו גורמים מסייעים או מעכבים הפעלה של שירותים כאלה. החוקרים בחרו בגישה דו-שלבית. תחילה הם הפיצו סקר מקוון בקרב משתמשי ספריות באנגליה, שנשען על מודלים מתחום האמונות הבריאותיות וההון החברתי. אחר כך ערכו ראיונות וקבוצות מיקוד עם משתמשי ספרייה ועם אנשי צוות, ביניהם מנהלים וקצינים לקשרי קהילה, כדי להבין לעומק את המספרים ולשמוע את הסיפור שמאחוריהם.
התוצאה היא מבט נדיר משני צדי הדלפק, של מי שמשתמש בספרייה ושל מי שמפעיל אותה, על מוסד ציבורי שרבים מאיתנו לוקחים כמובן מאליו.






