בסין, ציון אחד במבחן הגאוקאו יכול לקבוע את מסלול החיים של תלמיד. אין פלא שהמוטיבציה ללמוד היא נושא טעון במיוחד, ושדווקא בשנים שבהן הלחץ גובר היא נוטה להתפוגג. רוב המחקרים בחנו את השפעתם של המורים המקצועיים, אבל בכיתה הסינית יש דמות נוספת שנמצאת עם התלמידים יום אחר יום: מחנך הכיתה. לצדו יושבים עשרות חברים לכיתה, שגם הם חלק מהסביבה שמעצבת את הרצון ללמוד.
המאמר שואל כיצד התמיכה של המחנך קשורה למוטיבציה האקדמית של תלמידי תיכון, ואם היא עושה זאת ישירות, דרך התמיכה של חברי הכיתה, דרך הצרכים הפסיכולוגיים הבסיסיים של התלמידים (אוטונומיה, מסוגלות וזיקה), או דרך שילוב כלשהו ביניהם. החוקרים נשענים על תיאוריית ההגדרה העצמית ועל התיאוריה האקולוגית של ההתפתחות, ומבקשים להבין איך הגורמים האלה מתחברים לשרשרת אחת.
כדי לבדוק זאת אספו החוקרים שאלוני נייר-עיפרון מ-1,700 תלמידי כיתה י"א בשלושה בתי ספר תיכוניים בעיר במרכז סין. התלמידים דיווחו על תמיכת המחנך, על תמיכת חבריהם לכיתה, על מידת סיפוק הצרכים שלהם בכיתה ועל סוג המוטיבציה שלהם, מאמוטיבציה ועד מוטיבציה פנימית. את הנתונים ניתחו בעזרת מודל משוואות מבניות עם מתווכים טוריים.






