הזרע מופיע בגוף הגבר רק בגיל ההתבגרות, הרבה אחרי שמערכת החיסון למדה להבחין בין "שלנו" ל"זר". מבחינה חיסונית הוא כמעט זר גמור, ובכל זאת הוא לא מותקף. איך הגוף מצליח לשמור על שלום עם תאים שאמורים להיראות לו חשודים? השאלה הזו נוגעת בלב בעיית אי הפריון הגברי: בחצי מהמקרים לא ידועה הסיבה, ויש חשד שחלק ממנה קשור לכשל בסבילות החיסונית.
המחקר מתמקד בתאי חיסון מיוחדים, תאי T מסדירים, ובשאלה אם הם נחוצים לשמירת השקט החיסוני במערכת הרבייה הגברית, ובמיוחד באפידידימיס, הצינור שבו הזרע מבשיל ורוכש יכולת תנועה והפריה. החוקרים בדקו גם מה קורה לפריון כשהשקט הזה מופר.
לשם כך נעשה שימוש בעכברים מהונדסים, שבהם אפשר לדלל את התאים הללו בהזרקה ממוקדת. החוקרים עקבו אחר תאי החיסון ברקמות הרבייה בשלבים שונים, בדקו את מבנה הרקמה, מדדו נוגדנים בדם, בחנו את איכות הזרע ואת יכולת ההפריה בצלחת ובהזדווגות טבעית, ובדקו חלבונים בשלפוחיות זעירות שהאפידידימיס מפריש. התמונה שנפרשת חושפת מערכת עדינה יותר ממה שנהוג לחשוב, ומעלה שאלות על האופן שבו גיל, הורמונים וחיסון משתלבים בפוריות.






