פרידה זוגית היא אחד האירועים הנפוצים והכואבים בחיינו, ועם זאת היא זוכה לתשומת לב מועטה יחסית בעולם הטיפול. מי שעבר פרידה מכיר את הבלבול, את הכאב ואת תחושת האובדן. אצל חלק מהאנשים הוויתור על הקשר מלווה בדיכאון, בחרדה, בהפרעות שינה ואפילו במחשבות אובדניות. נתוני בריאות הציבור מראים שהתופעה רחבה בהרבה ממה שנהוג לחשוב, ושהיא פוגעת במיוחד בצעירים. ובכל זאת נשאלת השאלה: האם יש בידינו כלים טיפוליים מבוססי ראיות שיעזרו לאנשים לעבור את התקופה הזאת?
המאמר שואל אילו טיפולים נבדקו עד היום בהתמודדות עם פרידה רומנטית, וכיצד הם מתוכננים ומיושמים. כדי לענות על כך ערכו החוקרים סקירה שיטתית לפי הנחיות PRISMA, עם פרוטוקול שנרשם מראש. שני חוקרים חיפשו באופן עצמאי בכמה מאגרי מידע מרכזיים, בשלוש שפות ובטווח של למעלה משלושה עשורים. הם בדקו מחקרי מקרה, מחקרים מעין-ניסויים וניסויים, ואספו מכל אחד מהם פרטים על המדגם, מספר המפגשים, הרכיבים הטיפוליים, הבסיס התאורטי והמגבלות.
התמונה שמצטיירת מרתקת בגלל מגוון הגישות, ההבדלים בין המדינות ושאלת מי בכלל מקבל את הטיפול. מי שעוסק בפסיכולוגיה, בטיפול או בחוויית הפרידה יגלה כאן מבט מסודר על שדה שעדיין מתגבש.






