בהרי אינובץ שבמערב סלובקיה עומד מתחם ביצורים מרשים: מבצרי גבעה גדולים, אתרים מבוצרים קטנים יותר, תלי קבורה, כלי נשק ייחודיים ומטמוני ברזל. הוא שייך לעולמה של מורביה הגדולה, שנחשבת למעין מדינה סלאבית נוצרית ראשונה בשולי האימפריה הקרולינגית. עד היום חלק ניכר מההיסטוריה שלו נשאר עטוף בערפל. לפי גישה אחת, רשת ביצורים מפותחת צמחה כאן כבר בסוף המאה ה-8. לפי גישה אחרת, הבנייה האינטנסיבית החלה רק בשלהי המאה ה-9. ההבדל בין שתי הגישות משנה את התמונה כולה: באיזה קצב התפתחו חברה וטכנולוגיה באזור, ומה היה תפקידן של האליטות המקומיות.
המחקר שואל מתי הוקמו מרכיביו השונים של המתחם, באילו תקופות פעלו, ומה היחסים ביניהם. הוא שואל גם מה מסתבר מכך על ארכיטקטורת ההגנה בעמק הדנובה התיכון.
כדי לבדוק זאת אספו החוקרים עשרות תאריכי פחמן רדיואקטיבי מחמישה אתרים במתחם בבויינה, חלקם חדשים וחלקם שפורסמו בעבר. הם סינטרו אותם בקפדנות, ובחנו אילו מהם משקפים בנייה ואילו רק שברי פחם שנקברו בהמשך. אחר כך בנו מודלים בייסיאניים בתוכנת OxCal, ובדקו אותם מול ממצאים ארכיאולוגיים, דנדרוכרונולוגיה ומקורות היסטוריים. בדרך עלו שאלות מעניינות על מגבלות עקומת הכיול ועל המשמעות של "פערים" ברשומה הכרונולוגית. התשובות עשויות לשנות את הדרך שבה אנו מתארכים את אירופה בימי הקרולינגים.





