מה קורה כשמדינה שלמה נבלעת בים? עליית פני הים אינה עוד תרחיש עתידי מרוחק, אלא מציאות מתקרבת עבור מדינות אי כמו טובאלו וקיריבאטי, שבהן חלקים נרחבים מהשטח עשויים להיעלם עד אמצע המאה. אך מעבר לאסון הסביבתי מסתתרת שאלה משפטית מטרידה שהמשפט הבינלאומי כלל לא נבנה כדי להתמודד עמה: מה קורה למדינתיות עצמה כשהטריטוריה נעלמת? ומה קורה לבני האדם שנאלצים לנטוש את בתיהם בשל האקלים, בעולם שבו הגדרת "פליט" עדיין תקועה במאה הקודמת?
המאמר מבקש לחבר בין שני עולמות משפטיים שנחקרו עד כה בעיקר בנפרד: סוגיית שרידותה המשפטית של מדינה שמאבדת את שטחה, וסוגיית ההגנה המשפטית על מי שנעקר בעקבות אירועי אקלים. באמצעות ניתוח משפטי נורמטיבי של אמנות מכוננות, תקדימים היסטוריים ופסיקה בינלאומית עדכנית, נבחנת השאלה כיצד המשפט הבינלאומי מתמודד, אם בכלל, עם מציאות שבה ריבונות טריטוריאלית וזכויות אדם בסיסיות עומדות על סף קריסה.
האם קיימים תקדימים משפטיים שיכולים להציע פתרון למדינות שעל סף היעלמות? מה עלה בגורלם של מבקשי הגנה שטענו לזכותם להישאר במקום מגוריהם בשל איום האקלים? ואיך ייתכן שמיליוני עקורים חדשים בשנה נופלים בין הכיסאות של המשפט הבינלאומי? המאמר פורש את המורכבות המשפטית שמאחורי אחת השאלות הדחופות ביותר של דורנו.






