אתרי תזונה, כושר וירידה במשקל נתפסים בדרך כלל כמקום בטוח ואפילו מועיל: אפשר למצוא בהם מידע, השראה וקהילה תומכת. אבל מה קורה כשהמרחב הזה, שנראה כל כך תמים, משדר בעדינות גם תמונה של גוף אידיאלי שקשה מאוד להשיג? בעוד שהרבה מחקרים עסקו במדיה המסורתית ובאתרים שמעודדים הפרעות אכילה במפורש, אתרים ממוקדי בריאות זכו לפחות תשומת לב, אף על פי שנשים צעירות רבות מבלות בהם זמן.
המאמר שואל מה מסביר מדוע חלק מהנשים שגולשות באתרים כאלה מפתחות מאמץ חזק יותר להיות רזות. האם יש תפקיד לתמיכה שהן מקבלות מגולשים אחרים? האם תכונת האישיות נוירוטיות משפיעה? והאם התהליך עובר דרך אימוץ פנימי של תפיסות המראה שהאתרים מציגים? החוקרים מבקשים להרחיב מודל מוכר בתחום דימוי הגוף ולבדוק אם גורמים אישיים וחברתיים יכולים לפעול גם כגורמי סיכון וגם כגורמי הגנה.
כדי לבדוק זאת נערך בצ'כיה סקר מקוון בקרב נשים צעירות, שגויסו דרך עשרות אתרים, בלוגים ופורומים העוסקים בדיאטה, בהרגלי אכילה ובספורט. המשתתפות דיווחו על תמיכה חברתית שהן חשות ברשת, על רמת הנוירוטיות שלהן, על מידת ההפנמה של תכני האתרים ועל עוצמת המאמץ שלהן להיות רזות. הנתונים נותחו במודל משוואות מבניות, שמאפשר לעקוב אחר קשרים ישירים ועקיפים בין כל המשתנים בבת אחת.






