עובדי מערכת הבריאות מתמודדים יום אחר יום עם החלטות מהירות, מגע רציף עם מטופלים וחשיפה ללחץ ממושך. לא פלא שדיווחים על תשישות רגשית ושחיקה בקרב צוותי רפואה מגיעים, לפי הספרות, לרבע ואף למחצית מהעובדים באזורים שונים בעולם. מה עוזר לחלק מהם לשמור על יציבות ועל תחושת סיפוק מהעבודה, גם כשהלחץ אינו פוסק?
המחקר הזה בוחן שני מושגים שנוטים להתבלבל זה בזה: בשלות רגשית, היכולת לנהל רגשות ולחצים מתוך יציבות, חוסן והסתגלות בין־אישית, ואינטליגנציה רגשית, שזכתה לתשומת לב רבה בהרבה בספרות. השאלה המרכזית היא האם בשלות רגשית מסבירה את שביעות הרצון של עובדי בריאות מעבודתם, והאם אינטליגנציה רגשית משחקת כאן תפקיד כפול: גם כגורם שמעביר את ההשפעה וגם כגורם שמעצים או מחליש אותה. החוקרים מתייחסים לשני המושגים כמבנים מורכבים בעלי כמה ממדים, ובוחנים אם כל ממד תורם באותה מידה.
לצורך כך חולקו שאלונים לעובדי בריאות בבתי חולים ובמרפאות בהיידראבאד שבהודו, בהם רופאים, אחיות, צוות פרא־רפואי ומנהלה. התשובות של 500 משתתפים נותחו באמצעות מידול משוואות מבניות, על רקע שתי תאוריות פסיכולוגיות על האופן שבו רגשות מעצבים עמדות והתנהגות בעבודה. התמונה שמצטיירת עשויה לשנות את האופן שבו חושבים על רגש, התמודדות ושביעות רצון בארגונים שבהם הלחץ הוא עניין שבשגרה.
