רשתות חברתיות, פרסומות ודמויות "מושלמות" מציפות אותנו בתמונות של איך גוף אמור להיראות. אצל לא מעט אנשים הפער בין הגוף שהם רואים במראה לבין הגוף שהם היו רוצים שיהיה להם מעורר אי נוחות, ולעיתים גם נכנס לעגלת הקניות. מי שמרגיש לא בנוח עם מראהו עשוי לחפש הקלה מהירה בבגד חדש או באביזר, בלי לתכנן זאת מראש. אבל האם התחושה הלא נעימה אכן הופכת לקנייה? ומה קורה בדרך מהרצון להושיט יד אל המוצר ועד לרגע התשלום?
המאמר בוחן את הקשר בין פער בדימוי הגוף לקנייה אימפולסיבית של מוצרים הקשורים למראה, ושואל האם האמונה שהגוף ניתן לשינוי או שהוא קבוע משנה את התגובה. החוקרים מבחינים בין הדחף לקנות לבין הקנייה עצמה, הבחנה שנעדרת לא פעם מהדיון בנושא.
המחקר נערך בשני שלבים בקרב סטודנטים סינים. תחילה נערך סקר בנייר בקרב 157 סטודנטים, שבדק קטגוריות מוצרים שונות, ממזון דל קלוריות ועד מוצרי טיפוח וכושר. אחר כך נערך ניסוי עם הקצאה אקראית בקרב 160 סטודנטיות. בניסוי עוררו אצל חלק מהמשתתפות תחושת פער באמצעות תמונות של דוגמניות, ובהמשך הן נתקלו בתרחיש קנייה מפתה של שמלה מוזלת, בלי שהיה להן תקציב לכך. נבדקו גם הכנסה, אמונות לגבי גמישות הגוף ועוד. התמונה שעולה מהשילוב בין השאלות האלה מורכבת מהצפוי.






