בכל פינה בעולם, בלי קשר לתרבות, דת או מצב כלכלי, ישנם ילדים ובני נוער שהדרך שלהם לבגרות בריאה ופורייה נמצאת בסיכון. התופעה הזו, המוכרת בשם "נוער בסיכון", רחוקה מלהיות עניין מקומי או פרובלמה של קבוצה מסוימת בלבד. היא חוצה יבשות, מדינות עשירות ועניות, ומעלה שאלה מטרידה: האם הבעיה היא באמת בילדים עצמם, או שמא היא סימפטום למשהו עמוק ורחב יותר בחברה שסביבם?
המאמר יוצא למסע שמנסה להבין מה בכלל אנחנו מתכוונים כשאנחנו מדברים על "נוער", מה עומד מאחורי ההגדרה הזו מנקודת מבט התפתחותית ומדעית, ומה בדיוק הופך צעיר או צעירה ל"בסיכון". הוא בוחן כיצד תהליכי גלובליזציה וכלכלה משתנה יוצרים הזדמנויות חדשות אך גם פערים מדאיגים, וכיצד מערכת החינוך נדרשת להתעצב מחדש כדי להכין את הדור הצעיר לעולם שכבר לא שייך רק לגבולות לאומיים.
מעבר לכך, המאמר מזמין לחשוב מחדש על התפקיד שממלאים גורמים שונים בחברה, כולל המגזר העסקי, בעיצוב עתידם של מיליוני צעירים ברחבי העולם. האם אפשר, ואיך, להפוך את המבט מ"בעיה שיש לפתור" ל"נכס שיש לטפח"? ומה נדרש כדי שכל הגורמים הללו יפעלו יחד בצורה שתעשה הבדל אמיתי?
