בשנים האחרונות פתחו ארגוני הייטק ישראליים את שעריהם לקבוצת עובדות חדשה ומפתיעה: נשים חרדיות. מהפכה שקטה זו, הנובעת מקשיים כלכליים ומדפוס ה"חברת הלומדים" שמטיל על האישה החרדית לפרנס את משפחתה, מעמידה את הנשים בין שני עולמות סותרים כביכול: שוק תעסוקה תחרותי, חדשני וגלובלי מצד אחד, וקהילה שמרנית המקפידה על הפרדה מגדרית וצניעות מצד שני. איך בכלל אפשר לגשר בין תרבות ההייטק הישראלית לבין נורמות הצניעות וההיררכיה המשפחתית הפטריארכלית של החברה החרדית? האם המפגש הזה יוצר נשים "מתחדשות" שמאמצות עולם ערכים חדש, או שהוא רק דרך נוספת לשמר את המבנה החברתי הקיים תחת מסווה של קדמה?
מחקר זה מבקש להבין את חוויותיהן, הדילמות והאסטרטגיות שמפתחות נשים חרדיות העובדות בארגוני הייטק, ולבחון האם ובאיזו מידה הן פועלות כסוכנות שינוי בתוך קהילתן. לשם כך נערכו חמישה עשר ראיונות עומק עם עובדות חרדיות בשלושה ארגוני הייטק שהתאימו את עצמם לקליטתן, במסגרת מחקר איכותני-נרטיבי המשלב פרספקטיבה פמיניסטית ועקרונות של תיאוריה מעוגנת בשדה. הראיונות חושפים עולם עשיר של מתחים, פיקוח, משא ומתן משפחתי וקהילתי, ושאלות מהותיות על מחיר ההשתלבות בעולם תעסוקתי חדש.
