בשלהי המאה החמש־עשרה ובראשית המאה השש־עשרה שינו גלי המגורשים מספרד ומפורטוגל את פני הכלכלה היהודית באגן הים התיכון. רבים מהם הגיעו למצרים ומצאו בה ארץ מעבר שדרכה זרמו סחורות מן המזרח אל אירופה ובחזרה. בתוך המפה הזאת ישבה עיר נמל קטנה בצפון הדלתא, על הזרוע המערבית של הנילוס, שדרכה עברה כמעט כל תנועת הסחורות שבין אלכסנדריה ובין קהיר. דווקא העיר הזאת כמעט שאינה מוכרת בתולדות יהודי מצרים, ומי שמחפש אותה במקורות הגדולים של התקופה מוצא בהם אזכורים מפוזרים בלבד.
מה אפשר לדעת על היהודים שישבו ברשיד במאה השש־עשרה, במה עסקו, ומתי בכלל קמה שם קהילה מאורגנת? שני נוסעים יהודים שעברו בעיר בסוף המאה החמש־עשרה אינם מזכירים בה יהודים כלל, ואילו תשובה הלכתית אחת רומזת שיהודים התיישבו שם מחדש באמצע המאה שאחריה.
הדרך אל התשובות עוברת בקריאה צמודה של עשרות מסמכים מגניזת קהיר: איגרות מסחר ששיגרו סוחרים וסוכניהם, שטרות, מעשי בית דין וטיוטות שנשתמרו בספריות בקיימברידג', בניו יורק, בברמינגהם ובמנצ'סטר, שרבים מהם מתפרסמים כאן לראשונה, לצד תשובות הלכתיות ועדותו של נזיר פורטוגזי שפגש בירושלים אישה שנולדה בעיר. רשימות של פלפל וזנגביל, עורות ופשתן, מטבעות, מידות ושמות של שליחים הן חומר הגלם שממנו נבנית כאן תמונה של חיי מסחר וקהילה בעיר נמל מצרית.
