מה פירוש המילה "אח"? בתורה היא מופיעה שוב ושוב בציוויים על יחסים בין בני אדם, ובספרות התנאים היא הפכה לכלי הלכתי שמסמן מי נמצא בפנים ומי בחוץ. "אחיך" נקרא כיהודי בלבד, וכל מי שאינו כזה נותר מחוץ לגבולות המצווה. אבל האם זו באמת כל התמונה? דווקא במצווה שנראית פשוטה, השבת אבידה, מסתתרת מחלוקת עמוקה על השאלה מי ראוי להיחשב אח.
המאמר בוחן דרשה תנאית אחת בספרי לדברים ואת הרקע שלה. הוא מתחקה אחר השימוש במונחים "אחיך", "אויבך" ו"אחרים" בכתובים ובמדרשי ההלכה, משווה בין גרסאות במכילתא, בספרי זוטא ובמדרש הגדול, ובודק מה ביקשו הדרשנים לומר כשהסבירו כיצד התורה "דברה כנגד היצר". לצד הניתוח הטקסטואלי הוא מציב את הדברים בתוך עולם התרבות הרומית של המאה השנייה, שבו רווחו רעיונות על אחוות בני האדם, ובוחן כיצד חכמים התמודדו איתם. בנספח הוא גם מתווכח עם הצעת פירוש מוקדמת ובודק את מקורו של משפט שעליו היא נשענת.
מי הם "אחים אחרים", ומה משמעות הדבר ליחס בין יהודי לנכרי כבר בימי התנאים? התשובה מובילה אל מהלך מפתיע בתוך הספרות שנהגו לראות בה מגדירה של גבולות.






