המוסכמה התרבותית בישראל ברורה למדי: "אסור להשוות". ובכל זאת, די להיכנס לרשת X ליום אחד כדי לגלות שהשואה נוכחת שם כמעט תמיד, גם בימים שאין בהם טקס, אזכרה או אירוע מיוחד. מה קורה לזיכרון הזה כשהוא נודד מן האנדרטה אל הפיד, ומי בעצם מחליט אילו מילים מתוך הלקסיקון העצום של השואה יחזרו ויישמעו שוב ושוב?
שנת 2023 הציבה מעבדה נדירה לשאלה הזו. בראשיתה פרצה מחאה רחבה נגד שינוי מערכת המשפט, ובסופה אירע טבח השבעה באוקטובר ופרצה מלחמה. שני משברים שונים לחלוטין, זה אחר זה בתוך שנה אחת, ושניהם עוררו גל של השוואות לשואה. השאלה המרכזית היא אם ובאילו אופנים נרתם זיכרון השואה לשיח הרשת בכל אחת מן התקופות, ומה ההבדלים בין השתיים מלמדים על החברה הישראלית ועל הדרך שבה היא מספרת לעצמה את עברה.
כדי לבדוק זאת נבנה מילון של מונחי שואה משלושה מקורות מקוונים המייצגים סוגות זיכרון שונות: אתר של מוסד הנצחה, אתר חדשות מרכזי וערך ויקיפדיה. מתוכו נגזרו עשרות מחרוזות חיפוש, ובאמצעותן נאספו אלפי פוסטים ותגובות בעברית במאה הימים הראשונים של המחאה ובמאה הימים הראשונים של המלחמה. שני הקורפוסים נותחו בשילוב של מתודות חישוביות וניתוח איכותני, כדי לעקוב אחר מתי עולה השיח, מי מוביל אותו ובאילו מילים הוא נאחז.
