כפר-מרמורק, שנוסד בשנת 1930, היה מושב העובדים הראשון של יוצאי תימן בארץ ישראל. בניגוד להתיישבות החלוצית של עולי מזרח אירופה, שזכתה לתשומת לב רבה במחקר ההיסטורי, נותרה ההתיישבות התימנית בשולי הדיון. מה קרה כאשר קהילה מסורתית, שחיה דורות בבידוד, נדרשה להשתלב בחברה היישובית החדשה? כיצד עיצבו המוסדות הלאומיים את גורל המתיישבים, ומה היה חלקם של התימנים עצמם בתהליך?
מחקר זה בוחן את תולדות הכפר מיום היווסדו ועד סיפוחו לרחובות ב-1948, תוך בחינת מערכת היחסים המורכבת בין המתיישבים לבין מחלקת ההתיישבות, הקרן הקיימת, תנועת העבודה והתאחדות התימנים. באמצעות חומר ארכיוני ממוסדות אלה וראיונות עם מתיישבים ותיקים, המחקר מבקש לענות על שאלה מרכזית: האם ההתיישבות העדתית הנפרדת סייעה לשילוב התימנים בחברה, או דווקא העמיקה את בדלנותם?
חרדיות מזרחית: אידיאולוגיה קשיחה, זהות רכה
החברה החרדית בישראל מורכבת משתי קבוצות אתניות מרכזיות, אשכנזים ומזרחים, אך בעוד שהחרדיות האשכנזית נחקרה לעומק, החרדיות המזרחית נותרה לרוב בצל, נתפסת כגרסה מקומית או
