האנגלית היא שפת המדע של העולם, וחוקרים רבים נדרשים לכתוב בה גם כשהיא רחוקה מלהיות שפת האם שלהם. מעבר לתוכן המחקר עצמו, עליהם לעמוד בנורמות של בהירות, לכידות וסגנון, ולא פעם זה הופך לחסם בדרך לכתבי עת יוקרתיים. בשנים האחרונות נכנסו לתמונה כלים כמו Grammarly ו-ChatGPT, ולצדם עולה השאלה אם הם מצמצמים פערים או דווקא מטשטשים את הקול הייחודי של כל כותב ומשטחים את הידע האקדמי.
המאמר בוחן שאלה גדולה: האם הכתיבה האקדמית בעולם משתנה, ומי נהנה מהשינוי? החוקרים מתעניינים בהבדלים בין מדינות דוברות אנגלית למדינות שאינן כאלה, בין מגדרים, אזורים ורמות הכנסה, וגם במקומה של התשתית הדיגיטלית, כמו הגישה לאינטרנט, בעיצוב איכות הכתיבה. שאלה נוספת היא אם אפשר לזהות בטקסטים עצמם סימנים לכך שמודלי שפה גדולים נכנסו לשימוש.
כדי לבדוק זאת, החוקרים שלפו ממאגר Web of Science יותר ממיליון תקצירים של מאמרים במדעי החברה שפורסמו באנגלית בין 2012 ל-2024. הם חישבו לכל תקציר מדדי קריאוּת, השתמשו במודל סטטיסטי מעורב שמתחשב בכך שמאמרים מקובצים בתוך מדינות, ועקבו אחר שכיחותן של מילים מסוימות שנהוג לקשר לטקסטים שנוצרים על ידי ChatGPT. התוצאה היא מבט רחב על האופן שבו כותבים מכל העולם משתנים לאורך עשור, ועל הסיפור שמאחורי מילה אחת שכמעט כולנו כבר פגשנו בטקסטים האחרונים.
