לבני הנוער הדרוזים יש נקודת מבט ייחודית על זהותם המשקפת את ההיסטוריה והתרבות המורכבת של קהילתם. הדרוזים הם מיעוט דתי ואתני במזרח התיכון, עם אוכלוסייה משמעותית בישראל. לדרוזים היסטוריה ארוכה של שירות בצבא הישראלי ורבים מבני הנוער רואים בזהותם הישראלית חלק בלתי נפרד מזהותם.
במקביל, בני הנוער הדרוזים מייחסים חשיבות רבה גם לזהותם התרבותית והדתית, הנבדלת מהזרם המרכזי היהודי-ישראלי והן מהתרבות הערבית-מוסלמית. הם גאים במורשתם, ומבקשים לעיתים קרובות לשמר את המסורות התרבותיות שלהם תוך השתלבות בחברה הישראלית.
בני הנוער הדרוזים מתמודדים עם אתגר ייחודי של ניווט הזהות שלהם. פעמים רבות הם חשים קרע בין הנאמנות שלהם לקהילה הדרוזית שלהם לבין מחויבותם כאזרחים ישראלים. הם גם חווים אפליה ודחיקה לשוליים כקבוצת מיעוט בישראל, מה שיכול לסבך עוד יותר את תחושת הזהות שלהם.
למרות אתגרים אלו, בני נוער דרוזים רבים מאמצים את הזהות הכפולה שלהם ורואים בה הזדמנות לגשר על הפער בין קהילתם לחברה הישראלית. במאמר זה, החוקרות בוחנות את דרכי ההתמודדות של צעירים דרוזים במהלך מלחמת לבנון השנייה וטוענות כי זהות והשתייכות קהילתיות, עדתיות ולאומיות מהוות אמצעי התמודדות עבורם. המחקר מתבסס על ראייונות עם כחמישים מתבגרים דרוזים ששהו תקופה קצרה במחנה נוער בדרום הארץ, לאחר שפונו מבתיהם בשל ההפצצות על כפרם.
