עובדים רבים מכירים את התחושה: דרישות שסותרות זו את זו, הגדרות תפקיד מעורפלות ורשימת משימות שאין סיכוי לסיים בזמן. בסין, שבה התחרות בשוק עזה והתרבות הארגונית מעניקה משקל רב להיררכיה ולמחויבות לקבוצה, לחץ התפקיד הפך לחלק כמעט בלתי נפרד מחיי העבודה. אבל מה בדיוק קורה בראשו ובליבו של עובד שנמצא תחת לחץ כזה, ואיך זה מתורגם לרצון שלו להשקיע, להתלהב ולהיות מעורב בעבודה?
המחקר מציע להסתכל על השאלה הזו דרך שני ערוצים במקביל. האחד קוגניטיבי: האם הלחץ משנה את האופן שבו העובד מעריך את ערכו בעיני הארגון? השני רגשי: האם הוא מעורר תחושת ניכור וריחוק מהעבודה? לצד זה נבחנת שאלה שמעסיקה כל מנהל: האם תמיכה שהעובדים חשים מצד הארגון יכולה לרכך את הנזק, ובאיזה משני הערוצים היא באמת פועלת? ההשערות נשענות על תיאוריית המערכת הקוגניטיבית-רגשית של האישיות, שרואה באדם שילוב של חשיבה ורגש המגיבים יחד למצבים חיצוניים.
כדי לבדוק זאת נאספו נתונים מ-598 עובדים סינים בשני גלי סקר בהפרש של חודשיים, כך שהמשתנים נמדדו בנקודות זמן שונות. בעזרת ניתוחי רגרסיה, מודלים של תיווך ותיווך ממותן ובדיקה נפרדת של גברים ונשים, נבחנו המסלולים שבין לחץ התפקיד, ההערכה העצמית בארגון, הניכור והמעורבות, וכן התפקיד שממלאת התמיכה הארגונית בכל אחד מהם.
