בעולם שבו נשים עדיין נושאות ברוב עבודת הטיפול שאינה בתשלום, השאלה איך אפשר לבנות קריירה בלי לוותר על הבית ועל המשפחה רחוקה מלהיות תיאורטית. בסרי לנקה, שם פחות משליש מהנשים משתתפות בכוח העבודה אף שהן רוב בוגרי האוניברסיטאות, ושם משבר כלכלי חריף רק הוסיף לעומס, היא בוערת במיוחד. ענף הבנקאות, עם שעות השיא, הרגולציה והאחריות על כספי לקוחות, הוא זירה שבה האתגר הזה מורגש היטב.
המחקר שואל אם הכוחות הפנימיים של העובדת עצמה, כמו חוסן, אופטימיות, תקווה ותחושת מסוגלות, יחד עם תכונות האישיות שלה, מסבירים את היכולת לאזן בין העבודה לחיים. במקום להתייחס להון הפסיכולוגי כמקשה אחת, החוקרים פירקו אותו לרכיביו ובחנו כל אחד מהם בנפרד, לצד חמש התכונות של מודל חמשת הגורמים הגדולים.
לשם כך שולבו שתי דרכים: סקר מקוון בקרב כ־400 עובדות בבנקים ממשלתיים ופרטיים, שנותח באמצעות רגרסיית פרוביט סדורה, וראיונות עומק עם מנהלות ותיקות בבנקים, שתיארו במילים שלהן את הלחצים היומיומיים ואת הדרכים שבהן עובדות מתמודדות איתם. השילוב בין המספרים לבין הקולות מהשטח מאפשר לבחון את השאלה גם במבט רחב על מאות עובדות וגם מקרוב, מתוך החוויה של מי שמנהלות את היום העמוס הזה בעצמן.
