כשילד נכנס לכיתה א', הוא פוגש לא רק אותיות ומספרים אלא גם מבוגר חדש שישפיע על חוויית בית הספר שלו. היחסים עם המורה יכולים להיות חמים וקרובים, ויכולים להיות טעונים במתח ובעימותים. החוקרים מצביעים על כך שהיחסים האלה קשורים להסתגלות, להתנהגות ולהתפתחות החברתית של הילד. אבל מה מעצב את איכותם? האם זה תלוי בכך אם הילד בן או בת? האם ילדים שמתקשים להתנהג בכיתה, בין אם בהתפרצויות ובין אם בהסתגרות, נמצאים בסיכון ליחסים קשים יותר עם המורה שלהם?
המאמר מתמקד בשאלה אם איכות היחסים בין מורה לתלמיד, כפי שהמורה תופסת אותה, שונה אצל בנים ואצל בנות, ואיך היא קשורה לבעיות התנהגות מוחצנות ומופנמות. בנוסף נבדק אם הקשר בין קונפליקט עם המורה לסוג בעיות ההתנהגות נראה אחרת בקרב בנים ובקרב בנות, בהתאם לתפיסות על סוציאליזציה מגדרית.
לצורך כך מורה אחת בבית ספר יסודי דירגה חמישה עשר מתלמידיה, שנבחרו באקראי מכיתתה, באמצעות שני שאלוני דיווח מקובלים: אחד על קרבה, קונפליקט ותלות ביחסים, והשני על התנהגותם של הילדים. הנתונים נותחו בבדיקות של הבדלי מגדר ושל מתאמים. מדובר במחקר חלוצי בהיקף קטן, שמעלה שאלות מסקרנות על מה שמתרחש מאחורי הקלעים של הכיתה הראשונה.
