רוב האנשים מסיימים משא ומתן, נאנחים בהקלה או באכזבה וממשיכים הלאה. אבל מי שרוצה באמת להשתפר צריך לעצור ולחשוב: מה עשיתי נכון, איפה טעיתי, ומה היה קורה אילו נהגתי אחרת. מערכות דיגיטליות לתמיכה במשא ומתן אוספות כמויות עצומות של נתונים על כל צעד בתהליך, מהעדפות ועד ויתורים והודעות, ובכל זאת הן כמעט אינן עוזרות לנו להפיק לקחים אחרי שהשיחה הסתיימה.
המחקר הזה מבקש להתמודד עם הפער הזה. שאלתו המרכזית כפולה: אילו אלמנטי משוב יכולים לעזור לאנשים להסתכל לאחור על משא ומתן דיגיטלי שכבר הסתיים, ואילו מיומנויות משא ומתן מתחזקות בזכות הרפלקציה הזאת.
החוקרים פעלו בגישת מחקר מבוסס עיצוב. הם תכננו שבעה אלמנטי משוב על בסיס הספרות, בהם ניתוח של סגנון ההתמודדות עם קונפליקט, תיעוד של שינויי התנהגות לאורך המשא ומתן, גרף שמראה את מהלך ההצעות, ומשוב הדדי מהצד שמולך. סטודנטים אירופאים שכבר ניסו את מערכת Negoisst דירגו את האלמנטים בסקר רחב, ואחריו ענה חלקם על ראיונות כתובים מעמיקים. לפי התגובות שופרו האלמנטים, ובשלב האחרון נבחן בניסוי נוסף עם משתתפים חדשים אם אפשר באמת ללמוד מהם משהו שימושי. התמונה שעלתה מההשוואה בין האלמנטים, ומהאופן שבו כל אחד מהם נקשר למיומנויות אחרות, עשויה לשנות את האופן שבו חושבים על הדרכה למשא ומתן.
