שעות רבות מחיינו עוברות על הספה מול המסך. צפייה בטלוויזיה היא פעילות הפנאי הנפוצה ביותר בקרב מבוגרים בהרבה מדינות מערביות, והיא קשורה לסיכון מוגבר למחלות כרוניות גם אצל מי שמתעמלים באופן קבוע. מה שפחות ידוע הוא שלא כולם צופים באותה מידה: אנשים בעלי רמת השכלה נמוכה נוטים לבלות מול המסך זמן רב יותר מאחרים. מדוע זה קורה? האם מדובר בהרגלים אישיים, ברשת החברתית שסביבנו או באופי השכונה שבה אנו חיים?
המאמר שואל מה מסביר את הפער ההשכלתי בזמן הצפייה בטלוויזיה אצל נשים. החוקרים מסתמכים על המודל הסוציו-אקולוגי, הרואה בהתנהגות האדם תוצר של שכבות משולבות: גורמים תוך-אישיים כמו הנאה, מצב רוח ומשקל גוף, גורמים חברתיים כמו תמיכה ולכידות, וגורמים סביבתיים כמו בטיחות השכונה וקרבתה למתקנים.
לצורך הבדיקה נשלח בשנת 2004 סקר בדואר לאלפי נשים בנות 18 עד 65 שנבחרו באקראי מפרברים במלבורן, אוסטרליה, ברמות שונות של יתרון חברתי-כלכלי. כ-1,500 נשים השיבו על שאלות על שעות הצפייה שלהן, על רמת ההשכלה ועל שורה ארוכה של משתנים אישיים, חברתיים וסביבתיים. החוקרים השתמשו בניתוחי תיווך סטטיסטיים כדי לבדוק אילו מהגורמים האלה עשויים לעמוד מאחורי הקשר בין השכלה לצפייה. המחקר הוא לדבריהם הראשון מסוגו, והוא מציע זווית מפתיעה על הדרך שבה הרקע החברתי מעצב את הרגלי הפנאי היומיומיים שלנו.
