המעבר ממשפחה עם ילד יחיד למשפחה עם שני ילדים נחשב לאחת מתקופות השינוי המשמעותיות ביותר בחיי המשפחה, ובמיוחד בחייה של האם. בסין, שם שלטה עד לא מכבר מדיניות הילד האחד, זכו ילדים בכורים רבים למעמד מיוחד במשפחתם, ולכן הצפי להולדת אח או אחות עלול לעורר בהם קנאה, חוסר ביטחון והתנהגויות בעייתיות עוד לפני שהתינוק נולד. אך כיצד בדיוק משפיעה מערכת היחסים בין האם לילדה הבכור על מצבה הנפשי שלה בזמן שהיא נושאת בהיריון את ילדה השני?
מאמר זה בוחן שאלה בלתי שגרתית: האם קשר טוב או בעייתי בין אם לילדה הבכור יכול לנבא תסמיני דיכאון בהיריון השני, ואם כן, באמצעות איזה מנגנון פסיכולוגי הדבר מתרחש. החוקרים מציעים כי התשובה טמונה בתחושת השחיקה ההורית, מושג שמתאר תשישות רגשית, ניתוק והתרוקנות תחושת המסוגלות ההורית, ובוחנים האם היא משמשת "צינור" שמעביר את השפעת מערכת היחסים אל מצב הרוח של האם.
כדי לבחון את הסוגיה, גויסו למחקר 110 אמהות בשליש השלישי להריונן השני, כולן בעלות ילד בכור בריא, מרחבי סין. האמהות מלאו שאלונים שבחנו את מערכת היחסים שלהן עם ילדן הבכור, את מידת השחיקה ההורית שהן חשות ואת רמת תסמיני הדיכאון שלהן, ונעשה שימוש בכלים סטטיסטיים מתקדמים לבחינת מסלול התיווך. הממצאים חושפים תמונה מרתקת על האופן שבו יחסים משפחתיים מוקדמים עוד לפני לידת האח השני עשויים לעצב את בריאותה הנפשית של האם, ומציעים כיוונים מעשיים למניעה.
