מה הקשר בין תסמיני הפרעת קשב וריכוז לבין האופן שבו ילדים ומתבגרים חיים את יומם, מתזונה ועד זמן מול מסך? הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות היא ההפרעה הנפשית הנפוצה ביותר בילדות, וכבר ידוע שקיים קשר בינה לבין עודף משקל והשמנה. אבל מה בעצם עומד מאחורי הקשר הזה? האם ילדים עם תסמיני קשב מוגברים צופים יותר בטלוויזיה? אוכלים אחרת? זזים יותר או פחות מבני גילם?
מאמר זה מבקש לבחון בצורה שיטתית ומדוקדקת את הקשרים בין תסמיני הפרעת קשב וריכוז לבין שלושה תחומי התנהגות מרכזיים הקשורים לאיזון אנרגטי: פעילות גופנית, חשיפה למסכים והרגלי תזונה, כולל היבטים כמו איכות המזון, צפיפותו האנרגטית והכמות הכוללת שנצרכת. בניגוד למחקרים קודמים, המאמר בוחן את הקשרים הללו בשליטה קפדנית על משתני רקע רבים, כולל מדד גוף ועישון של ההורים ומעמד סוציו-אקונומי, כדי לבדוק אם הקשרים עומדים בפני עצמם.
הנתונים מבוססים על סקר בריאות לאומי גרמני רחב היקף שנערך על אלפי ילדים ומתבגרים, שבו תסמיני ADHD נמדדו באמצעות שאלון סטנדרטי שמולא על ידי ההורים, ולצדו נאספו נתונים מפורטים על הרגלי תזונה, פעילות גופנית וזמן מסך. המחקר בוחן גם אם הקשרים הללו משתנים בהתאם למגדר ולגיל, ומציע זווית חדשה להבנת הזיקה המורכבת בין תסמיני הפרעת קשב וריכוז להתנהגויות היומיומיות המשפיעות על הבריאות.
