מה קורה בראש ובלב של סטודנטית להוראה בגיל הרך, עוד לפני שהיא נכנסת בפעם הראשונה לגן כגננת מן המניין? האם תחושת השליחות והביטחון המקצועי נבנים בהדרגה במהלך שנות הלימוד, או שהם מתגבשים מוקדם הרבה יותר משאפשר לחשוב? שאלות אלה עומדות במרכזו של מחקר שבחן את התפתחות הזהות המקצועית של פרחות הוראה לגיל הרך, אוכלוסייה שנחקרה מעט מאוד בהשוואה לעמיתיהן העתידיות במערכת הבית ספרית, אף שהן ממלאות תפקיד קריטי בשלב התפתחותי רגיש בחיי הילדים הצעירים.
המחקר מבקש לבחון אם תהליכי גיבוש הזהות המקצועית של גננות בהכשרה דומים לאלה המתועדים במחקר אצל אנשי חינוך אחרים, ואם ניתן לזהות הבדל מובהק בין הסטודנטיות בשנות הלימוד הראשונות לבין אלה בשנות הלימוד המתקדמות. שאלה נוספת שנבחנה היא עד כמה הסטודנטיות שבעות רצון מבחירתן המקצועית, נושא בעל השלכות ישירות על סיכויי ההתמדה שלהן במקצוע ועל עמידותן בפני שחיקה בעתיד.
כדי לבדוק את הדברים נבנה שאלון מובנה שהותאם מכלים קיימים למדידת זהות מקצועית, ונאסף מ-71 סטודנטיות ללימודי חינוך לגיל הרך במכללה אקדמית, פזורות על פני כל ארבע שנות הלימוד. ניתוח הממצאים חושף תמונה מורכבת ומעניינת של האופן שבו נבנית זהותן המקצועית של גננות המחר, עוד בטרם הן פוסעות בפועל לתוך הגן.
