על אי בים התיכון חי מין עז בר שהכרתים מציירים, מפסלים ומספרים עליו כבר אלפי שנים, מאז התקופה המינואית. האגרימי, עז הבר של כרתים, נמצא כיום בסכנת הכחדה: אוכלוסיותיו קטנות ומבודדות, והוא מאוים מציד בלתי חוקי ומהכלאה עם עזים מבויתות. שימור של חיית בר איננו רק עניין של ביולוגים וגדרות. הוא תלוי באנשים שחיים לצידה, בסיפורים שהם מספרים עליה, ברגשות שהיא מעוררת בהם ובאינטרסים היומיומיים שלהם. ובכל זאת, איש לא בדק מה חושבים ומרגישים תושבי כרתים כלפי הסמל הזה.
המחקר שואל מה העמדות והרגשות של תושבי האי כלפי האגרימי, ואיך הן קשורות לגיל, למגדר, להשכלה, לעיסוק, למקום המגורים ולסוג הפעילות בטבע, למשל ציד ודיג לעומת צפייה בציפורים. האם מי שפוחד מהחיה חושב אחרת ממי שנמשך אליה? האם חקלאי וסטודנטית עירונית רואים באותו מין בדיוק את אותו הדבר?
כדי לברר זאת רואיינו 301 תושבים בכל רחבי כרתים בראיונות פנים אל פנים, בערים ובכפרים, והגיבו לארבעה עשר היגדים בנושא שימור, ניהול וניצול של המין ועל שאלות על פחד ומשיכה. התשובות נותחו בכלים סטטיסטיים שמאפשרים לבחון מערכת שלמה של קשרים בבת אחת, ולא רק זוגות של משתנים. התמונה שנפרשת מציגה כיצד חיית בר אחת נתפסת בעיני קהלים שונים, ומה זה אומר על אופן ההגנה עליה.






