הודו של היום נמצאת בצומת מעניינת. מצד אחד, ערכי משפחה קולקטיביסטיים עתיקים, נישואי שידוך ועיגון חזק בהורים. מצד שני, תרבות מערבית ליברלית שמגיעה דרך הרשתות החברתיות, הקולג'ים והשאיפות המקצועיות. מה קורה לאהבה הראשונה של צעירים שחיים בין שני העולמות האלה? האם הם מתחילים לצאת מאוחר יותר מעמיתיהם במערב, והאם קריירה, כסף ורצון ההורים מעכבים את הצעד הראשון?
המחקר מבקש לברר איך נראים בפועל הקשרים הרומנטיים של סטודנטים הודים עירוניים בני 18 עד 25. האם אפשר למפות את המגוון הרחב של הקשרים, מידידות קרובה ועד קשרים חולפים ומוסתרים, לכמה טיפוסים ברורים? ואילו מאפיינים של הרקע, כמו סוג המשפחה, בית הספר, הכנסה והשכלת ההורים, קשורים לדרך שבה מתחיל הקשר הראשון ולדרך שבה נראה הקשר האחרון?
החוקרים הפיצו שאלון דיגיטלי מובנה בין סטודנטים באוניברסיטאות מרכזיות, ממלכתיות ופרטיות, ואספו נתונים מ-510 משתתפים, גברים ונשים. הם בדקו דפוסים כמו אופן ההיכרות, משך הקשר, גילוי או הסתרה בפני משפחה וחברים, אינטימיות רגשית ופיזית, מחויבות ומעורבות משפחתית. לאחר מכן השתמשו בניתוח סטטיסטי כדי לזהות את הגורמים המרכזיים שמעצבים את הקשרים, ובחנו אם הצעירים אכן דוחים כניסה לקשר, ומדוע. התמונה שמתקבלת מציעה מבט נדיר על אהבה בהודו המשתנה.
