מורים חדשים בגני ילדים נכנסים לתפקידם עם מוטיבציה גבוהה ותשוקה מקצועית, אך רבים מהם חווים כבר בחודשים הראשונים תשישות שמאיימת על המשך דרכם בתחום. שחיקה רגשית, אחד המרכיבים המרכזיים של תופעת השחיקה הכוללת, נחשבת למבנה דינמי המשתנה עם הזמן בהתאם לדרישות התפקיד ולתמיכה הזמינה למורה. אלא שרוב המחקר הקיים בנושא הסתפק בתמונת מצב חד פעמית, ולא איפשר להבין כיצד בדיוק משתנה תחושת השחיקה במהלך התקופה הקריטית של הכניסה למקצוע.
מחקר זה יצא לבדוק שאלה מהותית: האם קיים מסלול אחיד של שחיקה רגשית אצל כלל המורים החדשים, או שמא מדובר בקבוצות נבדלות המפתחות דפוסים שונים לחלוטין לאורך זמן? כדי לענות על כך, החוקרים עקבו אחר קבוצה גדולה של מורים חדשים בגני ילדים בסין, במסגרת תוכנית מחקר לאומית רחבת היקף, ומדדו את רמות התשישות הרגשית, הדה-פרסונליזציה ותחושת ההישג האישי שלהם בשש נקודות זמן שונות במהלך שנתיים מכניסתם לתפקיד.
בעזרת כלים סטטיסטיים מתקדמים המאפשרים לזהות תת-קבוצות בעלות מסלולי שינוי שונים, נבחנה גם השאלה אילו מאפיינים דמוגרפיים ומקצועיים, כמו מגדר, רקע השכלתי, מיקום הגן וניסיון קודם, קשורים להשתייכות למסלולים שונים אלו. הממצאים חושפים תמונה מורכבת ומפתיעה בהרבה מכפי שנהוג היה לחשוב, ומעלים שאלות חשובות לגבי האופן שבו ניתן לזהות ולסייע למורים חדשים המצויים בסיכון.
