הנקה נחשבת לאחת האסטרטגיות החשובות ביותר לקידום בריאות האם והתינוק, אך רבות מהאמהות מתקשות לעמוד בהמלצות הבינלאומיות להנקה בלעדית. מה גורם לאישה אחת להרגיש בטוחה ומסוגלת בתפקידה כמניקה, בעוד אחרת מתמודדת עם ספקות, חרדה ותחושת כישלון? האם מדובר רק בניסיון הנקה קודם, או שמא גם מערכת היחסים הרגשית עם התינוק, רמת המתח ההורי והביטחון העצמי הכללי בתפקיד ההורי משחקים תפקיד מכריע?
מחקר זה יצא לבחון לעומק את מנגנוני המסוגלות העצמית להנקה בקרב מדגם גדול של אמהות איטלקיות, תוך שילוב בין משתנים דמוגרפיים, נסיבות הלידה, אופן ההזנה בפועל, איכות התמיכה המידעית שקיבלו האמהות לפני הלידה ואחריה, וגורמים פסיכולוגיים עמוקים יותר כמו היקשרות אמהית ומתח הורי. באמצעות סקר מקוון שהופץ ברשתות החברתיות ומילאו מאות אמהות מניקות, ובעזרת כלים פסיכומטריים מוכרים ומבוססים, ביקשו החוקרים לזהות אילו גורמים באמת מנבאים ביטחון עצמי גבוה בהנקה, ואילו מהם פחות משמעותיים ממה שנהוג לחשוב.
הממצאים חושפים תמונה מורכבת ומפתיעה בחלקה, המצביעה על כך שביטחון בהנקה אינו נבנה רק מניסיון ישיר, אלא ממארג עדין של תמיכה, מצב נפשי ואופן ההתמודדות היומיומית עם אתגרי ההורות הטרייה.
