ילדים רבים מבלים את רוב יום הלימודים על כיסא, ומנגד כל הזמן שומעים שצריך לזוז יותר. אבל מה בעצם חשוב יותר לכושר הגופני של ילד: כמה זמן הוא יושב, או איך הוא מזיז את הגוף כשהוא כן זז? והאם כל תנועה שווה? הליכה קלה בהפסקה, משחק מתון בחצר וספרינט בכדורסל אולי נראים כחלק מאותה "פעילות גופנית", אך ייתכן שהם משפיעים על הגוף בדרכים שונות מאוד. כושר קרדיורספירטורי נמוך קשור לסיכון למחלות לב וכלי דם ולסוכרת כבר בגיל צעיר, ולכן השאלה הזאת נוגעת להורים, למורים ולמעצבי מדיניות כאחד.
המחקר בדק איך כושר קרדיורספירטורי של ילדי בית ספר קשור לשתי תמונות שונות של היום: זמן הישיבה, כולל אופן הצטברותו והפסקות בו, ועצימויות פעילות שונות, מקלה ועד עצימות גבוהה במיוחד שלרוב כמעט אינה נבחנת. החוקרים אספו נתונים מ-135 ילדים בגילאי 10 עד 14 מבתי ספר בבדפורדשייר שבאנגליה. במשך שבוע שלם הילדים נשאו מד תאוצה שתיעד את תנועתם דקה אחר דקה. בנוסף הם עברו מבחן מאמץ מרבי על אופניים עד תשישות, והכושר נמדד ביחס למסת הגוף נטולת השומן. הנתונים נותחו בכמה שיטות, ובהן רגרסיה מרובה שהפרידה בין בנים לבנות, וגם ניתוח מתקדם של דפוסי ישיבה ומעברים מישיבה לתנועה.
התשובה עשויה לשנות את האופן שבו חושבים על המלצות לילדים, ואולי גם על מה שקורה בשיעורי ספורט ובהפסקות.
