כבר עשרות שנים ידוע כי שינויים בסביבה משפיעים על תנועת בני אדם, וההגירה שימשה מאז ומתמיד אסטרטגיה, מרצון או בכפייה, להתמודדות עם שינויים סביבתיים. אך בשנים האחרונות, עם התגברות משבר האקלים, השאלה כיצד בדיוק מתקשרים שינוי האקלים וההגירה זה לזה הפכה לנושא בוער בשיח הציבורי, המדעי והמדיני. כמה מיליוני אנשים עלולים להיעקר בעשורים הקרובים? מהיכן לאן ינועו? ומה יקרה לקהילות שישלחו ושיקבלו אותם?
למרבה האירוניה, דווקא השאלה הבסיסית ביותר, מדוע בעצם קורית ההגירה הזו ובאילו תנאים חברתיים, כלכליים ופוליטיים היא מתעצבת, נותרת בצד. מאמר זה מבקש לבחון באופן ביקורתי את הספרות הקיימת בנושא שינוי אקלים והגירה, ולחשוף עד כמה המונחים, ההגדרות והאומדנים המשמשים בתחום שונים, סותרים ולעיתים בעייתיים. הכותבים בוחנים כיצד "פליטי אקלים", "מהגרים סביבתיים" ו"עקורים פנימיים" מוגדרים ומבולבלים בשיח המקצועי, כיצד מספרים גדולים של מיליוני מהגרים עתידיים מחושבים ומאיזה בסיס אמפירי הם נובעים, ומדוע קשה כל כך לבודד את תפקידו המדויק של האקלים מתוך מארג שלם של גורמים כלכליים, חברתיים ופוליטיים.
באמצעות ניתוח ביקורתי שיטתי של המושגים והמתודולוגיות מצד אחד, ושל ההקשרים החברתיים והגאוגרפיים מצד שני, המאמר חושף פערי ידע קריטיים שעליהם מבוססת מדיניות בינלאומית שלמה. מה בעצם אנחנו יודעים, ומה אנחנו רק חושבים שאנחנו יודעים?
