קורסי תכנות למתחילים נחשבים לאחד המכשולים הגדולים בשנה הראשונה של הלימודים: שיעורי נשירה גבוהים, ציונים נמוכים וסטודנטים שמרגישים אבודים מול המסך. מרצים רבים מנסים אסטרטגיות הוראה חדשות, אבל לעיתים קרובות קשה לדעת אם הן באמת עובדות ובאילו מובנים. האם אפשר לבדוק קורס שלם בדרך שיטתית, ולא רק לפי הרושם הכללי של הסטודנטים או לפי ציון אחד בסוף הסמסטר?
המחקר הזה מנסה לענות על השאלה כיצד אפשר למדוד את האפקטיביות של פעילויות תכנות בקורס מבוא, כאשר הלמידה משלבת כיתה הפוכה, שבה הסטודנטים לומדים את החומר לפני השיעור ופותרים תרגילים יחד בכיתה, יחד עם כלי להערכה אוטומטית של קוד שמחזיר משוב מיידי. החוקרים נעזרו במודל קירקפטריק, מסגרת מוכרת להערכת הכשרות ולימודים בארבע רמות, כדי לבחון את הקורס מכמה זוויות.
הקורס נלמד בשנה הראשונה של תואר בהנדסת מערכות באוניברסיטה בקולומביה, והוא עוסק בתכנות פונקציונלי בשפת JavaScript. המדגם כלל 82 סטודנטים שחולקו לקבוצת ניסוי שלמדה בכיתה הפוכה ולקבוצת ביקורת שלמדה בהרצאות מסורתיות. החוקרים בדקו כיצד הסטודנטים תופסים את המורה, את הכלים ואת פלטפורמת הלמידה, כמה זמן לקח להם להגיש משימות, אילו ציונים קיבלו, ומה ידעו בתחילת הקורס לעומת סופו. הם השוו בין הקבוצות באמצעות מבחנים סטטיסטיים, ובדקו גם את מהימנות הנתונים.






