מימון ציבורי של טיפול בקשישים שבריריים הוא סוג של תוכנית המספקת תמיכה כלכלית לכיסוי העלות של שירותי טיפול ארוך טווח עבור אנשים מבוגרים שאינם מסוגלים לטפל בעצמם. הפרטים הספציפיים של תוכניות אלו משתנים בהתאם למדינה, אך הן בדרך כלל מעניקות סיוע לפעילויות של חיי יום-יום, כגון רחצה, הלבשה ואכילה, כמו גם טיפול רפואי וסיעודי.
תוכניות סיעוד ממלכתיות ממומנות בדרך כלל באמצעות שילוב של כספי מדינה, ומיועדות לסייע לאנשים מבוגרים שיש להם משאבים כספיים מוגבלים ואינם זכאים לקבל ביטוח בריאות ממלכתי. תוכניות אלה מתוכננות לעיתים קרובות לשמש רשת ביטחון לאנשים מבוגרים שמיצו את המשאבים האישיים שלהם, כולל חיסכון, השקעות, ונכסים אחרים.
הזכאות לתוכנית במימון ממשלתי לטיפול סיעודי תלויה בדרך כלל בגורמים כגון גיל, הכנסה, ורמת הצורך של הפרט לטיפול. במקרים רבים, תוכניות אלו זמינות רק לאנשים העומדים בקריטריוני זכאות פיננסיים מסוימים, כגון מגבלת הכנסה או מגבלת רכוש מרבית. בעוד שתוכניות במימון ממשלתי לטיפול ארוך טווח יכולות לספק תמיכה יקרת ערך לאנשים מבוגרים הזקוקים לטיפול, הם יכולים להיות מוגבלים גם בטווח ובמימון. בנוסף, רשימות ההמתנה של התוכניות עשויות להיות ארוכות טווח, וייתכן שיש מחסור במתקני טיפול לטווח ארוך שזמינים באזורים מסוימים.
למרות אתגרים אלה, תוכניות סיעוד הממומנות על ידי המדינה נותרו מקור חשוב לתמיכה באנשים מבוגרים רבים, והם ממלאים תפקיד חשוב בלעזור להבטיח כי אנשים מבוגרים מסוגלים לקבל את הטיפול שהם צריכים כדי לשמור על בריאותם ועצמאותם. מאמר זה מספק סקירה היסטורית קצרה של תוכנית הביטוח הסיעודי בצרפת, על מנת לספק הקשר לדיון הציבורי המתמשך, ומתייחס לעמדות ולעוצמה הפוליטית היחסית של בעלי העניין השונים ולסיכוי הקטן לרפורמה.
