במשך דורות הכול נראה ברור: האב יוצא לעבוד, האם מחזיקה את הבית. היום, בערים רבות, התמונה הזאת מתפוררת. יותר ויותר אבות נשארים בבית ומגדלים את הילדים, ואמהות רבות הן המפרנסות העיקריות או השותפות המלאות בפרנסה. הסיבות כלכליות, אידיאולוגיות ומעשיות, אבל השאלה מה קורה בפועל לאנשים שחיים בתוך המציאות החדשה הזאת נשארת פתוחה. איך מרגישים אבא שמוגדר ראשית כמטפל ואמא שמוגדרת ראשית כמפרנסת? איך הסביבה מגיבה אליהם, ומה זה עושה לזוגיות ולילדים?
המחקר הזה בוחר להניח את שתי הקבוצות זו לצד זו, במקום לבחון כל אחת בנפרד כפי שנהוג לעשות. השאלה המרכזית היא איך תפיסות חברתיות ונורמות מגדריות מעצבות את החוויות והאתגרים של אבות בבית ושל אמהות עובדות באותו הקשר עירוני, ומה משמעות היפוך התפקידים לדינמיקה המשפחתית.
כדי לענות על כך שילבו החוקרים כמה כלים. הם ערכו ראיונות עומק למחצה וקבוצות מיקוד עם שלושים אבות ושלושים אמהות מרקעים סוציואקונומיים שונים, והפיצו סקר מובנה בקרב חמש מאות משתתפים שנדגמו באופן אקראי מרובד. הנתונים נותחו בשיטות תמטיות וסטטיסטיות, והבדיקה נגעה בשאלות של זהות, תמיכה, כסף, עומס ושביעות רצון. התוצאה היא מבט נדיר על שני צדדים של אותה מהפכה משפחתית.






