מה גורם לצעירה שגדלה באזור עם משאבים מוגבלים, תחת ציפיות מגדריות מסורתיות ובסביבה אקדמית שנשלטת על ידי גברים, לשאוף להשתפר, ללמוד ולתכנן את עתידה? במערב סין, אזור שמתאפיין בפיתוח לא מאוזן, סטודנטיות מתמודדות עם פערי הזדמנויות, עם לחץ משפחתי ועם קושי לבנות קשרים תומכים. ובכל זאת, חלקן מגלות נכונות יזומה לצמוח ולהתפתח.
המחקר בוחן שאלה מרכזית: האם וכיצד סיפוק של צרכים פסיכולוגיים בסיסיים, כמו תחושת שייכות, יכולת ואוטונומיה, קשור ליוזמה לצמיחה אישית, ואילו משאבים פנימיים ומחשבתיים עשויים לשמש גשר בין השניים. החוקרים התמקדו בשני מנגנונים אפשריים: הון פסיכולוגי, הכולל מסוגלות עצמית, תקווה, אופטימיות וחוסן, ונקודת מבט עתיד, כלומר היכולת לדמיין את העתיד ולתכנן אותו. הם גם בדקו אם המנגנונים פועלים בנפרד או בשרשרת.
לצורך כך נאספו נתונים מקוונים מ-473 סטודנטיות באוניברסיטאות במערב סין, באמצעות ארבעה שאלונים מוכרים. הניתוח נעשה בעזרת מודל משוואות מבניות ובדיקת תיווך בשיטת בוטסטרפ. המחקר מציע מבט מעניין על צעירות באזור שזוכה למעט תשומת לב מחקרית, ועל הדרכים שבהן אפשר לתמוך בהן.






