חלק מתלמידי התיכון ניגשים למטלות בית הספר בהנאה ובסקרנות, ואחרים מגיעים אליהן מותשים, לחוצים ומנותקים. מה מסביר את הפער הזה? לפי תיאוריית ההגדרה העצמית, לכולנו יש שלושה צרכים פסיכולוגיים בסיסיים: תחושת בחירה ורצון בפעולות שלנו, תחושת קרבה לאחרים ותחושת יכולת. הצרכים האלה יכולים להיות מסופקים, ויכולים גם להיות מתוסכלים באופן פעיל. השאלה המסקרנת היא איך הם משתלבים זה עם זה אצל אותו תלמיד, ולא רק כמה סיפוק או תסכול יש בממוצע באוכלוסייה.
המחקר מבקש לברר אילו דפוסים של סיפוק ותסכול קיימים בקרב תלמידי תיכון בסין, סביבה לימודית תובענית ותחרותית במיוחד. החוקרים בודקים גם אם מגדר ומעמד חברתי-כלכלי קשורים לשיוך לדפוס מסוים, וכיצד הדפוסים האלה קשורים לרגשות חיוביים ושליליים בבית הספר, לשחיקה ולהישגים לימודיים.
כדי לענות על כך נעזרו החוקרים בגישה סטטיסטית מוכוונת-אדם, ניתוח פרופילים סמויים, שמקבצת תלמידים לפי הדפוס הכולל של הצרכים שלהם. הם אספו שאלונים מקוונים מיותר מאלף וחמש מאות תלמידי כיתה י"א בבית ספר עיוני בעיר גדולה, ובחנו את ציוני המבחנים שלהם כעבור כמה שבועות. התמונה שמצטיירת עשויה לשנות את הדרך שבה אנו חושבים על מה שמסתתר מאחורי הציונים של תלמידים.






