כמה ילדים בעולם חיים היום מתחת לקו העוני הקיצוני, וכיצד השפיע משבר הקורונה על המאבק להוצאתם ממנו? עוני בילדות אינו זהה לעוני בבגרות: ילדים סובלים מעוני קיצוני בשיעורים גבוהים משמעותית ממבוגרים, וההשלכות ארוכות הטווח שלו על התפתחותם, בריאותם והזדמנויותיהם בחיים הופכות את המעקב אחר תופעה זו לדחוף במיוחד, בפרט לנוכח יעד הפיתוח בר-הקיימא לחיסול העוני הקיצוני עד 2030.
מאמר זה, פרי שיתוף פעולה בין הבנק העולמי לאונסק"ף, מציג את הסבב השלישי של הערכות עולמיות, אזוריות ולאומיות לעוני ילדים, הפעם על בסיס קווי העוני הבינלאומיים המעודכנים (2.15, 3.65 ו-6.85 דולר ליום לפי שווי כוח קנייה). כיצד משפיעה שיטת ה"נאוקאסטינג", המבוססת על שיעורי צמיחת התוצר, על יכולתנו להעריך את מצבם של ילדים בשנים שלאחר פרוץ מגפת הקורונה? האם המגמה ההיסטורית של ירידה הדרגתית בעוני הילדים נמשכה, נעצרה או התהפכה בעקבות הזעזוע הכלכלי העולמי?
מעבר לשאלת המספרים הגולמיים, המאמר בוחן גם מי הם הילדים החיים בעוני קיצוני: היכן הם מתגוררים, מהו גודל משק ביתם, מהי רמת ההשכלה של ראשי משקי הבית שלהם, ובאילו אזורים גיאוגרפיים וקבוצות הכנסה הם מרוכזים. ניתוח מבוסס נתונים מקיף זה, המתבסס על מסד נתונים גלובלי הכולל מיליוני רשומות מ-147 מדינות, חושף תמונה מורכבת של אי-שוויון בין אזורים, קבוצות גיל ומאפייני משק בית, ומעורר שאלות נוקבות לגבי האפקטיביות של המדיניות הקיימת בהתמודדות עם התופעה.
