ארצות הברית היא המדינה עם שיעור הבעלות החוקית על נשק הגבוה בעולם, ובמקביל היא מובילה במספר אירועי האלימות באמצעות נשק חם. הוויכוח הציבורי על נשק שסוע ומקוטב, ובמרכזו שאלה שנדמית פשוטה: האם מי שחושש מפשיעה ירצה יותר נשק בידיים פרטיות, או דווקא פחות? ומה קורה כשמוסיפים לתמונה את השאלה אם אדם נולד בארצות הברית או היגר אליה? עד היום ההשפעה המשולבת של פחד ושל מעמד הגירה כמעט לא נבדקה באופן שיטתי.
המחקר הזה שואל האם פחד מפשיעה, בקמפוס ובשכונת המגורים, משנה את הקשר בין מעמד הגירה לבין עמדות כלפי נשק. החוקרים בחנו שני סוגי עמדות: כיצד אנשים תופסים את הבעלות על נשק, ועד כמה הם תומכים באמצעי בקרה על נשק, כמו נהלי בטיחות והגבלות הקשורות לגיל.
הם פנו לקהילה אקדמית גדולה בדרום ארצות הברית, אזור שבו תרבות הנשק חזקה במיוחד. סטודנטים מקומיים ובינלאומיים, חברי סגל ועובדים גויסו באופן אקראי דרך פאנל סקרים ומילאו שאלון מקוון. בסך הכול נאספו 462 תשובות, ונעשה בהן שימוש בניתוח סטטיסטי שבודק אינטראקציות בין משתנים. האם הפחד מעצב את העמדות באותה צורה אצל ילידי הארץ ואצל מהגרים, והאם התשובה תהיה צפויה? זו שאלה שמזמינה לבחון מחדש הנחות מקובלות על פחד, ביטחון ונשק.
