Identification of successful mentoring communities using network-based analysis of mentor–mentee relationships across Nobel laureates

מה משותף לרבים מגדולי המדענים של המאה האחרונה? לא רק כישרון יוצא דופן, אלא גם המקום שבו למדו ועם מי. סיפורים אישיים מספרים על זוכי פרס נובל שבחרו את מנחיהם בקפידה, למדו אצל זוכי נובל אחרים ושיתפו פעולה עם עמיתים מצטיינים עוד לפני שהגיעו לפסגה. אלא שרוב העדויות האלה נשארו ברמת האנקדוטה וההתרשמות, ושאלת ההצלחה המדעית כתוצר של קהילה ולא רק של יחיד נותרה פתוחה.

המחקר הזה שואל האם אפשר לכמת את התופעה ולהצביע על קהילות הנחיה שהצליחו במיוחד. האם זוכי נובל מקושרים זה לזה לאורך דורות של מנחים ותלמידים יותר מאחרים? האם אפשר לאתר "משפחות אקדמיות" שבהן ההצלחה חוזרת ומופיעה, ומה אופיין של משפחות כאלה?

כדי לבדוק זאת נעזרו החוקרים ב"עץ המשפחה האקדמי", מאגר המבוסס על תרומות הציבור ומתעד יחסי מנחה ומונחה בתחומי מדע רבים. הם בנו מתוכו רשת ענקית של עשרות אלפי אנשים, בהם מאות זוכי נובל, וכתבו תוכנה ייעודית שבוחנת את המבנה המשפחתי סביב כל אדם: אבות קדמונים, צאצאים, אחים, דודים ובני דודים אקדמיים. בעזרת מודלים סטטיסטיים ורשתות אקראיות להשוואה, הם בחנו מה מבדיל את זוכי נובל משאר חברי הרשת, וניסו למפות קהילות בולטות על פני מדינות ותקופות. התוצאה היא מבט חדש על האופן שבו נבנית מצוינות מדעית, דור אחר דור.